אנוסי בלמונטה

תופעת האנוסים בחצי האי האיברי הגיעה לשיאה בשנת 1492, עם פרסום צו הגירוש אשר ניתן על ידי המלכים הקתוליים פרננדו ואיזבל בספרד. בפני היהודים הועמדו אז 2 אפשרויות – להמיר את דתם לנצרות או להיות מגורשים מספרד בחוסר כל. יהודים רבים המירו את דתם, לפחות למראית עין ונשארו לחיות בספרד, אך בין 80,000 ל- 120,000 יהודים מחליטים להישאר נאמנים לדת היהודית ועוזבים את ספרד למדינות האזור, רבים מהם עוברים לפורטוגל.

במשך שנים רבות חיים האנוסים בפורטוגל ומקיימים מצוות יהדות בהחבא ובסתר, בחשש גדול מהשכנים ובמקביל ממשיכים בהתנהגותם כלפי חוץ כנוצרים לכל דבר. היות ובתקופה זו לא יכלו ה"נוצרים החדשים" לשמור בביתם חפצי פולחן יהודים, מפחד השכנים או סוכני האינקווזציה, הם מייצרים ונעזרים בחפצים אלטרנטיביים, כמו הכנת לחם הפסח במרתפי הבתים, נשיאת מזוזת כיס היות ולא יכלו לתלות אותה על מפתן הדלת, הדלקת "נרות" בערב שבת ועוד.

בעיירה בלמונטה ("ההר היפה" בתרגום מילולי) הנמצאת במזרח פורטוגל מגלה בשנת 1917 מהנדס מכרות יהודי פולני בשם שמואל שוורץ קהילת אנוסים גדולה אשר המשיכה לשמור בסתר על מנהגים יהודיים שונים ונמנעה מקשרי נישואים עם שאר אנשי הכפר והאזור.

לאחר ש"ניבחן" על ידי נשות הקהילה שלא דיברו עברית והתפללו בפורטוגזית במסורת שהועברה מאם לבתה, ולאחר שהוא עובר את המבחן ומוכר כאחד מאנשי הקהילה היהודית (לאחר שאמר את המילה "אדוני" בתפילת "שמע ישראל"), מספרים לו, עדיין בחשש גדול, את קורות הקהילה אשר המשיכה לשמור על מנהגים יהודיים במשך 500 שנים בהחבא, מתוך הבנה כי הם היהודים האחרונים שנשארו בעולם.

בשנות התשעים של המאה ה-20 קיימה הרבנות הראשית לישראל 2 מבצעי "השבה ליהדות" בהם גויירו מרבית אנוסי בלמונטה, הוקם במקום בית כנסת חדש "בית אליהו" והוקם גם מוזיאון יהודי המתאר את ההיסטוריה היהודית במקום.

מוזמנים לטייל איתי ועם "רימון טיולים" בעיירה בלמונטה בטיול המקיף לפורטוגל

יוצאים בתאריך 5/7/22