בשנת 1974 התרחשה אחת מהמהפכות הקסומות, מהפכה שהחלה בסיומו של שיר שהוקרן על מסך הטלויזיה במהלכה של תחרות הזמר האירופאית, האירווזיון. "מהפכת הציפורנים" קראו לה והיא התרחשה בפורטוגל והחלה כאמור בסיום הביצוע של השיר הפורטוגלי בתחרות, זה היה הסימן הראשון לתחילת ההפיכה. הסימן השני היה זמר הגראנדולה (Grândola, Vila Morena), אותו שידרו ברדיו בתאריך 25/4/74 וזה היה הסימן המוסכם ליציאת גדודי החיילים מהמחנות ולהשתלטות על מוקדי השלטון.
האגדה מספרת כי כאשר החלה ההפיכה, נערה ניגשה לחייל כשהיא אוחזת פרח ציפורן בידה ונעצה את הפרח בתוך קנה הרובה שלו, כך היא הזמינה אותו למהפכה שקטה ולא אלימה. וכך, במהפכה שבה כמעט ולא הייתה שפיכות דמים (4 הרוגים בלבד), הופכת פורטוגל משלטון רודני למדינה דמוקרטית.
במהלך המהפכה נשאו החיילים פרחי ציפורן בקני הרובים שאחזו וסימנו לתושבי המדינה כי לא ינהגו באלימות וגם לא יגנו על הדיקטטור קייטנו (מחליפו של הדיקטטור סלזר שלקה בשבץ מוחי בשנת 1968). כך למעשה אפשרו החיילים לבצע את המהפכה ולמרוד בעריצות הדיקטטורה שחנקה את המדינה.
קצת על ההיסטוריה של פורטוגל ומדוע התקיימה המהפכה: בשנת 1932 עלה לשלטון סלזר אשר הכריז על שיטת ממשל חדשה לה קראו "המדינה החדשה", היה זה משטר פאשיסטי אשר היה מרוכך יחסית למשטרים פאשיסטיים בארצות אחרות באותה תקופה כמו ספרד, איטליה וגרמניה הנאצית, המשטר הפאשיסטי בפורטוגל השתמש יחסית באופן מועט באלימות כלפי אזרחי המדינה. השלטון החדש כופה על האוכלוסייה הפורטוגלית ערכים לאומניים וערכים קתוליים תוך שהוא תומך בהתפשטותה הקולוניאלית, סיסמתו של השלטון היתה: האל, המולדת והמשפחה.
למרות היציבות הכלכלית והמדינית שהביא השלטון החדש, הוא נתקל במרידות תושבים במושבות שמחוץ לפורטוגל שדרשו עצמאות, ובעיקר במושבות שבאפריקה, אנגולה ומוזמביק. המושבות זכו לתמיכת ארצות הברית וברית המועצות שרצו להרחיב את השפעתן בעולם וכתגובה נשלחו על ידי פורטוגל אלפי חיילים לדכא את המרידות מעבר לים תוך שימוש באלימות רבה ותוך כדי אבידות רבות לשני הצדדים. הצבא שנשא בנטל ביצוע מדיניות השלטון היה מרכז ההתנגדות לשלטונו של סלזאר ובשנת 1961 בוצע ניסיון הפיכה שלא צלח והביא לפיטורי חלק גדול מהסגל הבכיר של הצבא. בשנת 1968 לאחר שלקה בשבץ מוחי מוחלף סלזאר וראש ממשלה חדש, מרסלו קייטנו, תופס את מקומו.
במרץ 1974 מפטר קייטנו מספר קצינים בכירים בצבא היות ולא תמכו במדיניות הממשלה באפריקה. הגנרלים שפוטרו (ספינולה וגומש) מתכננים לבצע הפיכה ביחד עם יחידות רבות בצבא שהתנגדו למדיניות השלטון. שעת ה"ש" נקבעה וכוחות הצבא יצאו למיגור השלטון הפאשיסטי. החיילים שמו בקני הרובים פרחי ציפורן כסמל לאי האלימות והעם נקרא לצאת לרחובות ולתמוך במורדים.
ראש הממשלה קייטנו מודח והגנרלים שפוטרו תופסים את השלטון (ספינולה מוכרז כנשיא הרפובליקה וגומש מוכרז כמפקד הצבא). ספינולה שהיה שמרן בדעותיו לא החזיק מעמד בשלטון ובאוקטובר 1974 מוכרז גומש כנשיא. בשנת 1976 ולאחר החלפת 6 ממשלות זמניות תוך שלטון מועצת קצינים מוצגת חוקה חדשה שייצבה את המצב הפוליטי ונערכו בחירות לרפובליקה הפורטוגזית, עדיין תוך פיקוח מועצת ההפיכה הצבאית. בהמשך ממשלות קמו ונפלו ורק בשנת 1986 נערכות בחירות בהן נבחר נשיא אזרחי ראשון לאחר ביטול מועצת המהפכה הצבאית ואז מצטרפת פורטוגל למדינות הליברליות והדמוקרטיות במערב אירופה.
לאחר המהפכה, משנים את שמו של "גשר סלזאר" שנבנה בשנת 1966 ואשר עובר מעל נהר הטאז'ו בעיר ליסבון ל"גשר ה-25 באפריל", לציון יום מהפכת הציפורנים ועד היום נחשב יום המהפכה בפורטוגל, ה-25 באפריל, לחג החשוב של פורטוגל והוא יום שמח במיוחד וסמלו של היום הזה, הוא פרח הציפורן.
קרדיט:
אנציקלופדיה אאוריקה – האנציקלופדיה של הסקרנות
עמיר פרי - מדריך טיולים 