העיר קסטוריה שביוון נכבשה על ידי העות'ומנים בשנת 1385 (והייתה בשליטתם עד לסיום מלחמות הבלקן בשנת 1912), פירוש שמה של העיר הוא העיר של הבונה (קסטורס הוא שמה של החיה בונה ביוונית) העיר הייתה בתקופה זו מרכז הפרוונות היווני והייתה ידועה בעושרה הרב.

המוזיאון הפועל משנת 1972 במבנה, ממוקם בחלקה התחתון של העיר בסמוך לאגם שברובע הדולצו אשר נחשב לרובע של האוכלוסייה העשירה בעיר, אין זה מוזיאון רגיל המציג מוצגים, מדובר בבית מאוד עתיק של משפחה מאוד עשירה שחיה בבית עד שנות ה-60 של המאה הקודמת ותרמה את הבית שלה לעיר כפי שהוא, העיר הפכה אותו למיצג המאפשר למבקרים בו להבין כיצד חיו לפני עשרות שנים ביוון ואיך נראה בית של יוונים עשירים ששומר ללא שיפוץ מהמאות ה-16 וה-17.

התכנון של בית זה, כמו בתים אחרים באותה התקופה היה תכנון פונקציונלי, בקומת הכניסה היה מרחב החיים היומיומי, וממנו ירדו לחדרי המרתף ששימש כמקום האחסון למוצרים הנדרשים לקיום המשפחה כמו חביות היין, שמן, דגנים, קטניות וקמח, וגם כבית מלאכה.


הקומה השנייה בבית זה כמו בכל הבתים באותה תקופה היתה תמיד קומת חדרי השינה (חדר אחד לבעל ולאשה, וחדרים נוספים לילדים – חדר לבנות וחדר לבנים, וגם חדר לאירוח) אליה הובילו מדרגות מעץ. אצל התושבים העשירים יותר ניבנתה גם קומה שלישית ששימשה כקומה שכל ייעודה הוא לאירוח ואשר היתה גם מאוד מפוארת ומקושטת בציורי קיר, גילופי עץ ואמנות ברזל.

בחורף כשהיה מאוד קר ישנו כל בני המשפחה בחדר המגורים המרכזי שחומם כל הזמן.

בחדר האירוח שבקומה העליונה ישנו פתח אוורור בקיר שמהווה פינת הצצה אל החדר (הריבוע הכהה מצד ימין בחלק העליון). כשהגיע העת וצריך לעשות שידוך לבת, היו מביאים את הבחור שישב עם האבא בחדר.

הבת היתה מציצה מלמעלה עם אחיותיה. אם הן היו מסכימות לשידוך – היו נותנים לבחור קפה עם סוכר והיה ברור שהשידוך טוב. אם היו מציעים לבחור קפה ללא סוכר – סימן שהבת נתנה תשובה שלילית ותם זמנו של הבחור.