סיבלס

בסיפורי המיתולוגיה מסופר כי הוריה של אטלנטה הפקירו אותה ביער כשנולדה כיוון שציפו ללידת בן זכר ונולדה להם בת. דובה שמצאה אותה גידלה אותה ואטלנטה גדלה להיות בחורה חזקה ומהירה מאוד. כשגילו זאת הוריה הביולוגיים הם החליטו להזמין אותה לחזור לחיק המשפחה והבטיחו לה בתמורה בגדים ומתנות ורצו גם לחתן אותה. אטלנטה חזרה למשפחתה אך לא רצתה להתחתן, היא ביקשה להישאר חופשייה אך כשהבינה שאין ברירה, אמרה לאביה כי תתחתן רק עם זה שיצליח לנצח אותה בתחרות ריצה ואם החתן המיועד יפסיד לה, יהיה עליו למות.

עד מהרה הגיעו נסיכים רבים שחשקו בה אך איש מהם לא הצליח לנצח אותה כי היא הייתה אצנית מהירה. יום אחד הגיע נסיך שהעריץ אותה אבל לא רצה למות במידה ויפסיד לה בריצה ולכן התפלל לאפרודיטה – אלת האהבה. אפרוטידה שמחה לעזור ונתנה לנסיך מלאניון שלושה תפוחי זהב ואמרה לו שהם כל כך יפים כך שאם ישמוט אחד מהם בכל פעם שאטלנטה תנסה לעקוף אותך היא תעצור להרים את התפוח והוא יצליח לנצח בתחרות, כך אכן עשה הנסיך והצליח לנצח אותה וגם זכה להתחתן איתה.
ככל שהזמן עבר למדה אטלנטה לאהוב את בעלה, יום אחד הם הגיעו למעיין ושחו בו, המעיין הספציפי בו הם שחו היה מקודש לאלה "קיבלה" היא האלה סיבלס, אם הטבע וההרים אשר הגיעה מהתרבות הפריגית מאסיה ואומצה על ידי היוונים. סיבלס הביטה בהם מהר האולימפוס וכעסה מאוד על כך שהם מטמאים לה את המעיין. היא זעמה עליהם כל כך עד שהפכה אותם לזוג אריות, רתמה אותם למרכבתה ונהגה אותם מעלה לשמים בעוד הם שואגים בזעם על מזלם הרע.

ככר סיבלס היא כיום ככר מרכזית בעיר מדריד שבספרד, ומסביב לככר ממוקמים מבנים חשובים בהם מבנה מטה בנק ספרד, מבני מטה פיקוד הצבא הספרדי, בית עיריית מדריד ובית אמריקה המשמש כבית לארועי תרבות הקשורים למדינות אמריקה הלטינית. במרכז הכיכר מוצבת מזרקה שנבנתה במאה ה-18 המציגה את האלה סיבלס – קיבלה, היושבת על מרכבתה הרתומה לשני אריות.