קלבריטה

אל העיירה קלבריטה שבחצי האי פלופונס שביוון מגיעים ברכב או ברכבת הנופית המגיעה אליה בנסיעה של כשעה על גבי מסילה באורך של 22 ק"מ מהעיירה דיאקופטו.

הרכבת מטפסת במשך כשעה בערוץ הנהר ווראיקוס לצד קירות ערוץ הנהר הזורם ובתוך מנהרות קצרות וגם על גשרים, רוב הנסיעה היא בנוף פתוח לצד הנהר תוך צפירות של נהג הקטר המזהיר את אלו שבחרו לעשות את המסלול על תוואי המסילה ברגל.

העיירה כיום היא עיירה תיירותית אשר בקרבתה אתר סקי ואליה מגיעים תיירים רבים. במלחמת העולם ה-2 שלטו באזור העיירה האיטלקים שיחסם לתושבים היה סביר. בשנת 1943 עזבו האיטלקים ובמקומם נכנסו הגרמנים. המחתרת היוונית פעלה כנגד הגרמנים והסבה להם אבידות רבות להן הגיבו הגרמנים בפעילויות עונשין כנגד אוכלוסיית הכפרים בסביבה.

הגרמנים שהכינו מבצע צבאי כדי לטפל בלוחמי הגרילה שפגעו בהם המשיכו לסבול מאבידות כתוצאה מפעילויות הלוחמים היוונים אשר הרגו 78 גרמנים שנפלו בשבי. המפקד הגרמני החליט על פעילות נקם באוכלוסייה המקומית ובבוקר ה-13 בדצמבר 1943 נכנסו הגרמנים לעיירה קלבריטה. כל התושבים הצטוו לעזוב מיד את בתיהם ולהצטייד במזון בטענה כי הם יועברו למקום אחר לאור שיתוף הפעולה שלהם עם הפרטיזנים.

את התושבים ריכזו בבית הספר המקומי ואת כל הגברים מגיל 14 ומעלה הם לקחו לשדה מחוץ לעיירה תוך הבטחה שלא יפגעו בהם.

הגברים כולל הבנים הצעירים הוצעדו לשדה מחוץ לעיירה וכאשר ניתנה הפקודה, החלו מכונות הירייה שהוסוו בין השיחים לירות לעברם. תוך זמן קצר נרצחו 1258 מהתושבים ורק 13 ניצלו. הנשים והילדים שמעו את היריות מהמקום בו שהו בבית הספר המקומי אך לא יכלו לעשות דבר. בערב כאשר שוחררו הנשים הם הלכו לזהות את בני משפחתם מהם נפרדו לא מזמן ולהביאם לקבורה.

בחצר בית הספר המשמש היום כמוזיאון נמצאת אנדרטה המתארת אישה הסוחבת את גופת בעלה על גבי שמיכה. עוד זיכרון לטבח הנורא נמצא בכנסייה במרכז העיירה בה ישנם שני מגדלי שעונים, האחד מראה את השעה הנכונה ואילו השני נעצר בשעה בה בוצע הטבח.