היא אחת הערים המרתקות והחשובות ביותר בספרד, ולעתים היא מכונה גם "רומא הקטנה". היא משמשת כבירת הקהילה האוטונומית אקסטרמדורה ומציעה את אחד מהריכוזים המרשימים ביותר של אדריכלות רומית מחוץ לאיטליה. העושר ההיסטורי שלה נובע מכך שהיא לא נעלמה לאחר נפילת רומא, אלא המשיכה לשמש כצומת מרכזית גם בתקופות הויזיגותית והמוסלמית.
העיר נוסדה בשנת 25 לפני הספירה בשם "אמריטה אוגוסטה" על ידי הקיסר אוגוסטוס היא תוכננה כהעתק של רומא, עם כל המוסדות הציבוריים: תיאטרון, אמפיתיאטרון, קרקס, פורום, ואספקת מים מתקדמת לתושבים. היא הפכה במהרה לאחת מהערים החשובות ביותר בפרובינקיה הרומית לוסיטניה ואף שימשה כבירתה (הפרובינקיה כללה את רוב שטחי פורטוגל של היום וגם חלקים ממערב ספרד). המטרה להקמתה הייתה הרצון ליישב בה חיילים רומים משוחררים לאחר שלחמו בצפון ספרד. העיר הוקמה במיקום אסטרטגי, על גדות נהר הגוואדיאנה ובנקודת המפגש של דרכים מסחריות, החשובה שבהן היא "ויה דה לה פלאטה" – דרך הכסף אשר חצתה את ספרד מדרום לצפון, כך שהעיר שגשגה והיתה מרכז תרבותי, משפטי וכלכלי אדיר וגם בתקופות המאוחרות יותר.
מרכז העיר הוא די קומפקטי וניתן (ומומלץ) ללכת ברגל בין רוב האתרים המרכזיים שבה שהוכרזו בשנת 1993 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. האתר הראשון בו אפשר להתחיל את הסיור בעיר הוא התיאטרון הרומי, זהו היהלום שבכתר של מרידה. התיאטרון אשר נבנה סביב השנה 15 לפני הספירה, הוא אחד מהשמורים בעולם.
נוכל לראות בביקור במקום את החזית המקורית עם עמודי השיש והפסלים אשר עומדת על תילה גם כיום כמעט בשלמותה. התיאטרון עדיין פעיל ובחודשי הקיץ בכל שנה מתקיים בו פסטיבל תיאטרון קלאסי בינלאומי.

אתר נוסף הוא האמפיתיאטרון הממוקם ממש בצמידות לתיאטרון. כאן נערכו בעבר קרבות הגלדיאטורים ומאבקים בחיות טרף. בביקור במקום ניתן לראות את הבור המרכזי ואת המעברים התת-קרקעיים אשר שימשו את הלוחמים.
בהמשך נראה את המוזיאון הלאומי לאמנות רומית, הנמצא במבנה שהוא יצירת מופת מודרנית של האדריכל רפאל מונאו, מבנה הבנוי מלבנים אדומות המזכירות את צורת הבניה הרומית. במוזיאון מוצגים אוסף עצום של פסיפסים (מוזאיקות) ענקיים, פסלים, מטבעות וכלים מחיי היום-יום שנמצאו בחפירות בעיר. אומרים שזהו אחד מהמוזיאונים הארכיאולוגיים הטובים בספרד.
בהליכה קצרה בסימטאות העיר נגיע למקדש דיאנה. מבנה מרשים הניצב במרכז העיר המודרנית שמסביבו נבנו בתים לאורך השנים. עמודי הגרניט הגבוהים שלו הצליחו לשרוד בצורה מופלאה מכיוון שמבנה המקדש שולב במאה ה-16 בתוך ארמון בתקופת הרנסאנס. חשוב לציין כי למרות שמו של המקדש, המקדש כלל לא הוקדש לאלה דיאנה, אלא לפולחן הקיסר – סגידה לקיסר כאל.

קשת טראיאנוס אותה נמצא באחד מהרחובות שליד הכיכר המרכזית שבעיר היא עוד דוגמה לטעות היסטורית בשם. זו כנראה לא הייתה קשת ניצחון של הקיסר טראיאנוס, אלא שער מונומנטלי אשר שימש כשער כניסה למתחם הקדוש של הפורום. גובהה כ-15 מטרים והיא מרשימה מאוד כשהיא ניצבת פתאום ככה באמצע רחוב רגיל.

כאשר נלך לכיוון הנהר נוכל לראות למרגלות האלקסבה (המבצר המוסלמי שהמוסלמים שבנו אותו שילבו בו אבנים ועמודים רומיים וויזיגותים שלקחו ממבנים אחרים בעיר) את גשר הרומאי, גשר אבן עצום החוצה את נהר הגוודיאנה, זהו אחד מהגשרים הארוכים ביותר ששרדו מהעת העתיקה (במקור אורכו היה כ-750 מטרים עם 60 קשתות) וכיום הוא משמש להולכי רגל בלבד ומציע מבט של נוף נהדר על העיר.
מחוץ למרכז העיר נראה את "אמת המים של הניסים", שרידים דרמטיים של אמת מים שנועדה להוביל מים לעיר ממאגר פרוסרפינה (מרחק 5 ק"מ). הקשתות הגבוהות משלבות לבנים ואבן, שימוש לסירוגין בלבנים אדומות ואבני גרניט. השימוש הזה לא רק ליופי, זה נועד לתת למבנה גמישות במקרה של רעידות אדמה קלות או שקיעת קרקע. השם "הניסים" ניתן לה על ידי התושבים המקומיים שהתפלאו שהיא עדיין עומדת אחרי כל כך הרבה שנים.
העיר מרידה מציעה כיום שילוב ייחודי של עיר מודרנית תוססת עם אתר ארכיאולוגי חי, שבו העבר וההווה משתלבים זה בזה. במהלך הסיור בעיר ממליץ לכם לשבת בכיכר המרכזית של העיר, כיכר אספניה, עם כוס יין מקומי וטאפאס.