דאלי והמוזיאון בפיגראס

סלוודור דאלי נולד בשנת 1904 בעיר פיגראס שבספרד, למד בבית הספר העירוני לציור ושם רכש את השכלתו הראשונית באמנות. בשנת 1917 מארגן אביו בבית המשפחה את תערוכת רישומי הפחם של בנו הצעיר. 
את התערוכה הפומבית הראשונה שלו אשר נערכה בשנת 1919 הוא עורך בתאטרון העירוני בפיגראס, אותו תאטרון אשר יהפוך בהמשך השנים למוזיאון דאלי ובו גם יקבר. 

המוזיאון בפיגראס

בשנת 1922 עובר דאלי למדריד, שם הוא לומד באקדמיה לאמנות. בשלב זה כבר רכש לו דאלי מעמד של אדם אקסצנטרי, ששערו ארוך והוא מתגאה בפאות-לחיים, בשפם מצועצע, במעיל, בגרביונים ובמכנסיים בגובה הברכיים בסגנון המאה הקודמת. 

בשנת 1926 מסולק דאלי מהאקדמיה זמן קצר לפני בחינות הגמר היות והוא מצהיר בריש גלי כי לאיש בפקולטה אין את הכישורים המתאימים לבחון אותו.
באותה השנה הוא מבקר את ביקורו הראשון בפריז, שם הוא פוגש את האמן פבלו פיקאסו, בשנים הבאות יצר דאלי מספר יצירות שהושפעו משמעותית מפיקאסו וגם מחואן מירו.

שנת 1929 הייתה שנה חשובה בחיי דאלי, הוא שיתף פעולה עם הבמאי הספרדי לואיס בוניואל בסרט הקולנוע הקצר "כלב אנדלוסי" והוא גם פוגש את המוזה שלו שהפכה לאשתו – גאלה, (שנולדה כהלנה דלובינה דיאקינוף, מהגרת מרוסיה, המבוגרת ממנו ב-11 שנה, אשר הייתה נשואה אז למשורר פאול אלוארד). 
באותה שנה היו גם לדאלי מספר תערוכות מקצועיות חשובות והוא הצטרף באופן רשמי לקבוצה הסוריאליסטית החשובה ששכנה באותם ימים ברובע מונפרנאס בפריז.

עם עלייתו לשלטון של הרודן פרנקו בעקבות מלחמת האזרחים בספרד, נקלע דאלי למחלוקת פוליטית עם עמיתיו הסוריאליסטים לאור החלטתו להמשיך ולהתגורר בספרד תחת שלטון פרנקו, דאלי מורחק רשמית מהקבוצה הסוריאליסטית, ולאחר הרחקתו התייחסו אליו הסוריאליסטים בלשון עבר כלא קיים, כאילו היה מת. 

בתוך המוזיאון על במת התאטרון

בשנת 1940, תחילת מלחמת העולם השנייה באירופה, עברו דאלי וגאלה לארצות הברית שם גרו במשך שמונה שנים ולאחר מכן שבו לספרד ואת שארית חייו העביר דאלי בקטלוניה האהובה עליו. 

בשנת 1960 התחיל דאלי לעבוד על תיאטרון – המוזיאון בעיר הולדתו, פיגראס. המוזיאון בפיגראס נבנה באותו מבנה בו הציג דאלי את תערוכתו הראשונה כאמן צעיר, זה היה הפרויקט הגדול ביותר שלו ועיקר תשומת הלב שלו עד שנת 1974. רבות מהעבודות המוצגות במוזיאון עוסקות בחששות ובפחדים של האומן כמו גם אהבותיו השונות.

גאלה, רעייתו של דאלי, נפטרה ב-10 ביוני 1982. לאחר מותה איבד דאלי את העניין בחייו. הוא מייבש את עצמו בכוונה, יש החושבים שהיה זה נסיון התאבדות, או נסיון להיכנס למצב של חיות מושהית.
דאלי עובר לטירה שרכש לגאלה בפובול, ובשנת 1984 פרצה שריפה בחדר השינה שלו בנסיבות לא ברורות, יש האומרים כי ייתכן והיה זה נסיון התאבדות נוסף של דאלי אשר איבד את העניין בחיים ללא המוזה שלו. דאלי חולץ מהבית הבוער והוחזר לפיגראס, שם דאגה קבוצה של חברים תומכים ואמנים אחרים לכך שבשנותיו האחרונות יוכל לחיות חיים נוחים בתיאטרון-מוזיאון שלו. 

חדר מיי ווסט במוזיאון

בעבר הועלו טענות כנגד עובדי הבית שלו שהם כביכול החתימו אותו על בדי ציור ריקים שאחר כך צויר עליהם (גם לאחר מותו) והם נמכרו כציורים מקוריים. בשל כך סוחרי אומנות מפגינים כיום חשדנות רבה כלפי עבודות מאוחרות המיוחסות לדאלי.

סלבדור דאלי נפטר ב-23 בינואר 1989 בפיגראס, והוא קבור בקריפטה של התיאטרון-מוזאון שלו, בפיגראס.

מוזיאון דאלי בפיגרס, למטייל העצמאי – ניתן להגיע ברכבת מהעיר ברצלונה, לרדת בתחנת הרכבת בעיר פיגרס ולצעוד מרחק קצר ועל פי השילוט למוזיאון דאלי.

%d בלוגרים אהבו את זה: