שבטי ההרים

את אזור צפון תאילנד מאכלסים עשרות אלפי בני שבטים הנאבקים להמשיך ולקיים את סגנון החיים המסורתי למרות העוני, צפיפות האוכלוסין והקדמה הטכנולוגית. המונח "שבטי הרים" מתייחס למיעוטים האתניים המתגוררים באזור ההררי של צפון תאילנד, לכל שבט משבטי ההרים יש שפה, מנהגים, לבוש ואמונות שונות וייחודיות.

אנשי השבטים הם נוודים שהיגרו לתאילנד מטיבט, מיאנמר (בורמה), סין ולאוס במהלך ה- 200 השנים האחרונות. ישנם עוד מספר שבטים המתגוררים בצפון תאילנד אך אלו אינם נחשבים כ"שבטי הרים" מהסיבה ששבטים אלו גרים באזורים נמוכים יותר והתרבות והאמונות שלהם דומות יותר לזה של העם התאי. כ- 550,000 בני "שבטי ההרים" חיים כיום בצפון תאילנד.

אקה – שם תאילנדי: אקאו

בני אקה הנחשבים לעניים ולפחות מתוחכמים בשבטי ההרים מקורם בחבל יונאן שבסין, אוכלוסייה – 48,500. ניתן לזהות אותם בשווקים המקומיים עם כובע חרוזים ,כלי כסף תלוי על לבושם, מוכרים צמידים מכל מיני סוגים וסיגרים מעלי בננה. בני אקה הם מהשבטים העניים ביותר בתאילנד אשר אינם מנסים להשתלב בחברה התאית ובונים את כפריהם במקומות גבוהים ומבודדים ועד היום נוהגים לגדל אופיום לשימוש עצמי.

מטיילי רימון טיולים בריקוד מסורתי עם בנות שבט האקה

                                            
קארן – שם תאילנדי: יאנג או קאריאנג

הגדול מבין שבטי ההרים של תאילנד, אוכלוסייה – 322,000  מקורם ממיאנמר, מגדלים אורז, ירקות ומקנה למחייתם וחקלאותם מתבססת על יבולים ולא על כריתה ושריפה. נשות השבט הן אורגות מעולות המייצרות בגדים ססגוניים. אנשי השבט מאמינים באמניזם (האמונה כי לכל העצמים בטבע יש נשמה), נצרות ובודהיזם (תלוי בקבוצה אליה הם משתייכים).

לבוש הנשים מלמד לרוב על מצבן המשפחתי, נערות צעירות לובשות כותנות לבנות, והנשים הנשואות עוטות סרונגים צבעוניים וחולצות עליונות. מחרוזות חרוזים רבות נחשבות פופולריות ורוב הנשים נמנעות מענידת תכשיטי הכסף הכבדים, החביבים על נשות השבטים האחרים. גופם של הגברים מכוסה לעיתים בכתובות קעקע מפוארות המרצות את רוחות האבות בדרך הקבע וכך חוסכות טקסי ריצוי יקרים. בתיהם בנויים כלונסאות קצרות עם גגות משתפלים עד כמעט הרצפה. שבט קארן מהווה כמחצית מאוכלוסיית שבטי ההרים. פלג של השבט הנקרא קארן פאדונג מוכר לכולנו כשבט ארוכות הצוואר.

בנות שבט "ארוכות הצוואר" משבט הקארן שבצפון תאילנד עונדות על הצוואר חישוק מפליז במשקל של 3.5 ועד 5 ק"ג, בהתאם לגיל האישה/נערה. המנהג השבטי נולד לשם הגנה על בנות השבט היפות מפני טורף שאיים על חייהן, ובשם המסורת הן ממשיכות גם כיום במנהג זה. 

בת שבט ארוכות הצוואר

מונג – שם תאילנדי: מאו

בני שבט המונג הם עם קשוח ועצמאי אשר נמלט מרדיפות הסינים במהלך המאה הקודמת. אוכלוסייה – 124,000 והם הקבוצה השבטית השנייה בגודלה בתאילנד, ויצרני האופיום המובילים בארץ. מקורם מלאוס וכפריהם בפסגות ההרים, בגובה הנחשב טוב לגידול האופיום. בתיהם בנויים מעץ או עשב צמודים לקרקע.

אצל בני שבט מונג הצעירים נהנים מחופש מיני ויחסי המין לפני הנישואים הם הכלל ולא היוצא מהכלל. ריבוי הנשים הוא עניין מותר ולכן לכל גבר יש יותר מאישה אחת. רוב אנשי שבט מונג מתגוררים במחוז צ‘אנג מאי וניתן לפגוש בהם בשוק הלילה של העיר, מוכרות מלאכות ריקמה ותכשיטי כסף. הנשים לובשות מקטורן קצר בעיצוב סיני, טבעות כסף עגולות סביב צווארן ושמלות משופעות קפלים.

לאהו – שם תאילנדי: מוסר

אנשי לאהו מקורם בדרום מערב סין ,אוכלוסייה –  73,000 מאמינים באמניזם תאיסטי וחלקם נוצרים,  גרים בגובה 1000 מטר. הנשים לבושות  מעיל אדום שחור וחצאיות צרות והגברים במכנסים נפוחים בצבעי ירוק , אנשי שבטי הלאהו ידועים כציידים מצוינים. 

ליסו – שם תאילנדי: ליסו

אוכלוסייה 28,000 , בני המיעוט הקטן ביותר , מקורם בטיבט מאמינים באמניזם הכולל פולחן אבות ודיבוק, בחלקם נוצרים והם חיים מגידולי אורז, תירס, אופיום ומקנה.
תלבושת הבנות יפה ומסוגננת ועל ראש הבנות טורבאן מקושט וצבעוני והחזה מעוטר בתליוני כפתורי כסף וקישוטים. בני השבט ידידותיים מאוד ויחסית מצליחים גם כלכלית כאנשי מכירות טובים בשוק הלילה של צ'אנג מאי שם הם מקימים דוכנים ומוכרים את מוצרי מלאכת היד אותם הם מייצרים.

עם בנות שבט הליסו

מיין – שם תאילנדי: יאו

אוכלוסייה כ– 40,000 מקורם מדרום סין, מגדלים אורז, תירס ואופיום, מתמחים גם בעבודות ריקמה. בני מיין הם עם חרוץ ומפותח שהושפע רבות מהמסורת הסינית ואת שפתם הם כותבים בכתב הסיני. נשות השבט חובשות טורבאנים שחורים וגדולים, רדיד אדום בולט סביב צווארן, לובשות מכנסיים רפויות עם רקמה המכילה דגמי משולשים ופתיתי שלג. מרוכזים באזור צ'אנג ראי.

%d בלוגרים אהבו את זה: