ביקור בצוקי מטאורה שבצפון חבל תסליה מציע מפגש עוצר נשימה עם אחד האתרים המרהיבים והייחודיים ביוון כולה. פירוש השם מטאורה הוא תלוי באוויר, והוא מתאר בדייקנות את המראה הדרמטי של המנזרים הנישאים על גבי צוקי אבן חול וסלעי משקע המתרוממים לגובה של כארבע מאות מטרים. סלעים אלו נוצרו כתוצאה מפעילות סיסמית עזה לפני מיליוני שנים ועוצבו לאורך עידנים בתהליכי בליה ממושכים, ואף יש המאמינים כי פגיעת מטאור עתיק באזור היא שתרמה לעיצוב פני השטח המיוחדים.
ההיסטוריה הדתית של המקום החלה לפני למעלה מאלף שנים, כאשר נזירים ראשונים חיפשו מקום התבודדות ומסתור. במהלך המאה האחת עשרה החלו להתקבץ באזור קבוצות נזירים נוספות שקבעו את ביתן בתוך המערות והסלעים, ובמאה הארבע עשרה הוקם המנזר הראשון, המטאורון הגדול. בעקבות הפלישה העות'מאנית ליוון הפכו הצוקים הבלתי נגישים למקלט בטוח שאפשר לנזירים לקיים את פולחנם ולשמור על אוצרות הכנסייה. על פי המסורת המקומית, הבנייה על הפסגות נעשתה ללא יסודות רגילים, והגישה אל המנזרים התאפשרה בעבר רק באמצעות סולמות חבלים ורשתות שהועלו בחבלים, מעין מעליות ידניות קדומות, עד שבמאה התשע עשרה נחצבו מדרגות אבן שהקלו על הנגישות.
(צילום: עמיר פרי)
בשיאה של הקהילה במאה השש עשרה פעלו על הצוקים עשרים וארבעה מנזרים, אך עם השנים חלקם ננטשו. במהלך מלחמת העולם השנייה הפכו המנזרים הנטושים לבסיס פעילות עבור הפרטיזנים שלחמו בכוחות הגרמניים, דבר שהוביל לסנקציות קשות כנגד תושבי הכפר הסמוך קלמבקה אשר תמכו בלוחמים. בשנות השישים של המאה העשרים הובילה קבוצת נשים, באישור הכנסייה ובסיוע המקומיים, מהלך לשיקום המנזרים והחזרתם לפעילות דתית, בעקבותיו שבו למקום גם נזירים גברים. כיום פעילים במטאורה שישה מנזרים בלבד, ארבעה מנזרי גברים ושני מנזרי נשים. סלילת כבישי הגישה לצד פרסום עולמי, שכלל בין היתר את צילום סצנת הסיום של סרט ג'יימס בונד לעינייך בלבד בהשתתפות חיים טופול, הפכו את מטאורה לאחד מאתרי התיירות האהובים והמתויירים ביותר ביוון.
(צילום: עמיר פרי)
