הישר מהעתיד, חקלאות אנכית

כשחושבים על טיול ביפן, המחשבה הראשונה שעולה לראש היא בדרך כלל מקדשים עתיקים, שדות אורז ירוקים או אורות הניאון של טוקיו. אבל מסתבר שאחד המקומות המרתקים ביותר ביפן נמצא דווקא מאחורי דלתות סגורות, בתוך מבני תעשייה ענקיים שמשנים את הדרך שבה האנושות מייצרת אוכל.

ברוכים הבאים לעולם של החקלאות האנכית, התשובה היפנית למחסור בשטחים חקלאיים, ידיים עובדות, לאסונות טבע ולשאיפה לשלמות. דמיינו בניין קומות, אבל במקום משרדים או דירות, יש בו מדפים אינסופיים המגיעים עד לתקרה. על המדפים האלו לא מונחים מוצרים, אלא אלפי ראשים של חסות וירקות. החברות היפניות המובילות בתחום לקחו את עולם החקלאות והפכו אותו להייטק טהור. הגידולים נעשים בשיטה הידרופונית (על בסיס מים עשירים בדשן, ללא גרגר אחד של אדמה), והמערכת כולה מבוקרת מחשב וממחזרת כמעט 95% מהמים.

אם תזכו להציץ לתוך מפעל כזה, תרגישו שנחתתם על סט של סרט מדע בדיוני. העובדים במפעלים לובשים חליפות מגן מכף רגל ועד ראש, עוברים דרך מקלחות אוויר ומחטאים ידיים. המטרה? למנוע כניסה של מזיקים או מחלות צמחים והתוצאה היא אפס חומרי הדברה. הירקות שיוצאים מאולמות מפעל הצמחים הם ירקות נקיים לחלוטין ואפשר לאכול אותם ישר מהאריזה בלי לשטוף. בנוסף, המפעלים מוארים בתאורת LED ייעודית בחגיגת צבעים פסיכודלית. לעיתים מדובר באור לבן בוהק, אך לעיתים קרובות תראו שטיח של אור ורוד-סגול זוהר. זהו שילוב מדויק של גלי אור כחולים ואדומים, שהוכח כמאיץ ומייעל את תהליך הפוטוסינתזה של העלים.

אז מה בתפריט?, בתוך המפעלים האלו לא מגדלים את  הכל. השיקול הוא בוטני וכלכלי, מגדלים בעיקר צמחים נמוכים, שבשיטה הזו גדלים מהר וגם כלכלית הם שווים הרבה כסף. החסה היא מלכת הגידולים (כ 80 אחוז מהשוק), חסות ועלי בייבי מגיעים לגודל מלא תוך כ-30 יום בלבד. מכיוון שהם נמוכים, אפשר לצופף המון שכבות שלהם באותו חלל, והצרכן היפני מקבל חסה מושלמת, אסתטית וללא חרקים. גידול מוביל נוסף הם עשבי תיבול פרימיום, מיזונה (חרדל יפני), שיסו (בזיליקום יפני) וכוסברה. הם עדינים מאוד ונוטים לההרס בגידול בשדה הפתוח בגלל הלחות והטייפונים של יפן. במפעל – תנאי מזג האוויר תמיד מושלמים. הלהיט החדש של המפעלים האנכיים הם תותי שדה, תותים נחשבים ביפן למוצר יוקרה (ולעיתים נמכרים כמתנה יקרה באריזות אישיות). המפעלים היפניים פיצחו את השיטה לגדל אותם בתוך מבנה, הם משלבים דבורים ידידותיות או רובוטים עדינים להאבקה, ומפיקים תותים מתוקים להפליא ובאופן עקבי לאורך כל השנה.

אז למה דווקא ביפן? יפן היא אחת החלוצות והמובילות בעולם בתחום הזה. עם אוכלוסייה מבוגרת, מחסור חמור בידיים עובדות בחקלאות המסורתית, שטח הררי שלא משאיר הרבה מקום לשדות חקלאיים, ופחד קבוע מפני שינויי אקלים ואסונות טבע, המפעלים הללו מבטיחים אספקת מזון יציבה, בריאה וקבועה לאוכלוסייה.

כשתגיעו ליפן ותקנו סנדוויץ או סלט ב-7-Eleven המקומי, תסתכלו טוב על החסה, יש סיכוי לא רע שהיא נולדה, גדלה ונארזה בתוך מעבדת הייטק מתוחכמת.